פסק דין 40877-08

פסק דין 

ערעור זה עניינו החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 29.7.13 אשר קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 10% החל מיום 18.3.13 (להלן: "הוועדה").

רקע עובדתי

1.המערער הגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום תגמול נכות בגין פגיעה מיום 28.9.10, אשר הוכרה כתאונת עבודה (להלן: "התאונה").

2.למערער נקבעו 20% נכות זמנית לתקופה שמיום 29.12.10 ועד ליום 12.12.11.

3.בתום תקופת הנכויות הזמניות, התכנסה ועדה רפואית מדרג ראשון לדון בעניינו של המערער. הוועדה, בישיבותיה מיום 20.5.12 ומיום 1.7.12 קבעה כי "מכניזם הפגיעה של פגיעה ישירה בברך שמאל אינו מסביר את הופעת ה- A.V.N כתוצאה מהתאונה" וכי "אין קשר סיבתי בין הניתוח של H.T.O לבין תאונת הנפילה מ- 28/9/10". בנסיבות אלה קבעה ועדה זו כי לא נותרה נכות לצמיתות בעקבות האירוע הנ"ל ולא בעקבות הניתוח שעבר ובהתאם קבעה למערער 0% נכות החל מיום 13.12.11.

4.ביום 30.12.12 הגיש המערער תביעה להחמרת מצב.

5.ועדה רפואית מדרג ראשון אשר התכנסה לדון בעניינו של המערער (החמרת מצב) ביום 28.5.13 קבעה למערער 20% נכות זמנית החל מיום 18.3.13 ועד ליום 27.11.13.

בפרק סיכום ומסקנות קבעה הוועדה מיום 28.5.13 כי: 

"אין ספק שהשינויים הניווניים שנמצאו בברך שמאל בצילום ובאטרוסקופיה מקורם כנראה בתאונה מ- 07 אבל באותה מידה צריך להתייחס גם למכה הנוכחית כאשר אחריה התחילו הכאבים. לכן, הוועדה הנוכחית מכירה בהחלפת הברך שהתובע עבר ובשלב זה מחליטה על נכות זמנית של 20% לחצי שנה. לדעת הוועדה, צריך לקחת בחשבון בקביעת הנכות הצמיתה שהחבלה הנוכחית מ- 2010 היא אחראית כנראה לשליש מהנכות. אין להתייחס כעת לצלקת הניתוחית".